← חזרה לתחומי עיסוק

בקצרה: רשלנות בהליך הלידה היא כשל של הצוות הרפואי שגרם לנזק במהלך הלידה, או לאחריה, לתינוק, לאם, או לשניהם. עיכוב בניתוח קיסרי, ניטור לקוי, שימוש שגוי בוואקום, הן דוגמאות לעילות תביעה מוכרות שהמשרד תובע בשם המשפחות. פיצויים בתיקים חמורים מגיעים למיליוני שקלים.

ראינו מקרים רבים שבהם התיאור של המשפחה לגבי הלידה שפך אור על תיעוד רפואי שבכוונה נערך באופן חסר או מעורפל. משפחות רבות כלל לא ידעו על נושאים שהצוות הרפואי היה מחויב לעדכן ולקבל מהן הסכמה מראש. אנחנו כאן כדי לשאול את השאלות הנכונות גם בחלוף שנים.

לידה היא אחד הרגעים המרגשים ביותר בחיי משפחה. אבל כאשר משהו משתבש, ומגיעים לסיבוך שהיה ניתן למנוע, האחריות היא לא רק רגשית. חלק גדול מנזקי הלידה נגרמים בגלל מחדל, עיכוב בהחלטה, ניטור לקוי, סיכון שהצוות הרפואי בחר לקחת מבלי לבקש. לעיתים קרובות: רשלנות.

מהי רשלנות בלידה?

רשלנות מיילדותית מתרחשת כאשר הצוות הרפואי (רופא, מיילדת, אחות) אינו עומד בסטנדרט הטיפול הנדרש סמוך לפני הלידה, במהלכה, או לאחריה, ועקב כך נגרם נזק לתינוק, לאם, או לשניהם.

אילו מצבים בלידה נחשבים לרשלנות מיילדותית?

עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי

כאשר הניטור מראה מצוקה עוברית (ירידה בדופק העובר המלמדת על ירידת חמצן) והצוות מתמהמה בהחלטה על קיסרי, כל דקה עשויה לגרום לנזק מוחי לתינוק. עיכוב לא מוצדק הוא אחת הסיבות הנפוצות ביותר לשיתוק מוחין.

קיימים מצבי סיכון שונים שעל הצוות להתייעץ ולהציע פתרונות הקשורים בסיום הלידה בניתוח קיסרי. החמצה של אחד מהם, איחור בלתי סביר בהיערכות - יכולים לחרוץ את גורל הלידה ולגרום לנזק משמעותי. מצבים כמו: שליית פתח, היסטוריה מיילדותית, גודל התינוק, שינויים במצבה הקליני של היולדת ועוד. התפקיד שלנו הוא לאתר את מה שהצוות לא איתר בזמן אמת, או איתר ולא תיעד - ולהציב זרקור על כך בהגשת תביעת רשלנות רפואית.

← להמשך קריאה: הנחיות קליניות הר"י — מיילדות וגינקולוגיה ↗

ניטור לקוי של הלידה

הפלט הארוך או הדיגיטלי (בחדרי לידה מודרניים) מתעד את דופק העובר, הדופק האימהי, הצירים ומידע נוסף שחובה שיהיה בו. צג עוברי (CTG) אמור לנטר את דופק העובר לאורך הלידה - זה הסטנדרט. הימנעות מניטור מתאים, או פרשנות שגויה של הצג, יכולות להוביל לפגיעה חמורה.

← להמשך קריאה: הנחיות קליניות הר"י — מיילדות וגינקולוגיה ↗

שימוש שגוי בכלי לידה

שימוש לא נכון בוואקום (שולפן ריק) או במלקחיים (בחדרי לידה שעדיין מבצעים זאת) עלול לגרום לפגיעות ראש, שברים, פגיעות עצב ועוד. התפקיד שלנו הוא לבחון האם התיעוד הרפואי, הסיפור המשפחתי או הספרות הרפואית יוצרים יחד תמונה שצריכה הייתה להסתיים בחיוך, אך הסתיימה בפועל בנזק לתינוק או לאם.

← להמשך קריאה: הנחיות הר"י — לידה מכשירנית (וואקום ומלקחיים) ↗

ניהול שגוי של לידת מצג עכוז

לידת עכוז, על סוגיה השונים, מצריכה מיומנות מיוחדת ולעיתים עולה הצורך בסיומה בניתוח קיסרי. ניסיון ללידה טבעית (וגינלית) במצג לא מתאים, ללא הכנה נכונה, עלול לגרום לנזק. לא נאפשר מצב שבו המשפחה עסוקה ברגע מאושר או בחבלי לידה והגורם האחראי על ניהול הלידה מקפח את זכויותיה, כולל הזכות לדעת ולהחליט.

מחדלים לאחר הלידה

אי-זיהוי מצב חירום אצל האם לאחר הלידה, כגון דימום, פרכוסים, אמבוליה, עלול להיות קטלני. לעיתים החלפה של צוות מיילדותי במהלך הלידה מביאה להעברת מידע לקוי או שגוי. האמת נמצאת בתיעוד הרפואי, שאותו נזמין במלואו ונבחן האם הצוות פעל באופן סביר.

מהם הנזקים שנתבעים?

  • שיתוק מוחין (CP): הפרעה בשליטה מוטורית כתוצאה מחוסר חמצן במוח בלידה — ראו פסיקה לדוגמה בתיק שיתוק מוחין
  • עיכוב התפתחותי: לקות שכלית, בעיות למידה
  • פגיעות כתף (Shoulder Dystocia): שיתוק על שם ארב (Erb's Palsy)
  • פגיעות ראש לתינוק
  • נזק לאם: קרעים חמורים, אצירת שתן, פגיעה באיברים פנימיים, רצפת אגן, שלפוחית שתן ועוד
  • מוות תוך-רחמי שניתן היה למנוע

מדוע חשוב לפנות לעורך דין מוקדם?

בתביעות לידה, ההתיישנות היא בדרך כלל 7 שנים מיום שנודעה הרשלנות, אך קיימים חריגים למקרה של קטינים. עם זאת, ככל שממתינים יותר:

  • עדים שוכחים פרטים
  • תיעוד רפואי עלול להיות "מתוקן" - מה שנקרא "גרסה" או "תיעוד בדיעבד"
  • ראיות נשחקות - לעיתים צילומים או פלט ממוחשב יכולים לדהות, ארכיונים שסבלו נזקי הצפות או אש, וכיוצ"ב

פנו עכשיו, גם אם הלידה הייתה לפני שנים.

לידה שהשתבשה? ייתכן שמגיעים לכם פיצויים.

נדון יחד בנסיבות. ייעוץ ראשוני חינם, בסודיות מוחלטת, ללא התחייבות.

עו"ד יאיר נחמיאס
נכתב ע"י עו"ד יאיר נחמיאס עורך דין | מומחה לרשלנות רפואית | בעל רקע רפואי ותואר שני במשפטים (LL.M)

עו"ד יאיר נחמיאס מתמחה אך ורק ברשלנות רפואית ומוביל משרד בוטיק המעניק ליווי אישי וצמוד לכל לקוח. היתרון הייחודי שלו טמון בהשכלתו הרפואית המקיפה, המאפשרת לו לנתח לעומק תיקים מורכבים, לקרוא בין השורות של התיעוד הרפואי ולחשוף את המחדלים שהוסתרו. לאורך שנות פעילותו, עו"ד נחמיאס חורת על דגלו חתירה ללא פשרות לאמת, במטרה להבטיח לנפגעים את הפיצוי המקסימלי ואת השקט הנפשי המגיע להם.

שאלות נפוצות

התינוק שלנו אובחן עם שיתוק מוחין. עד איזה גיל אפשר להגיש תביעה?

בתביעות על נזק שנגרם ליילוד, תקופת ההתיישנות בדרך כלל אינה מתחילה לרוץ עד שהתינוק מגיע לגיל בגרות (18). במקרים מסוימים, ההורים רשאים להגיש את התביעה גם קודם לכן כנציגי הקטין. חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין מוקדם ככל האפשר, שכן ראיות ותיעוד נשחקים עם הזמן, גם אם ההתיישנות עוד לא פגה.

האם אפשר לתבוע גם על עיכוב התפתחותי שהתגלה רק כמה שנים אחרי הלידה?

בהחלט. פגיעות רבות שנגרמות ממצוקה עוברית מתגלות רק כשהילד מתבגר, כגון לקות שכלית, קשיי למידה, פגיעה תחושתית. שעון ההתיישנות לא מתחיל לרוץ מיום הלידה, אלא מהיום שבו הנזק ידוע וניתן לקשור אותו לאירוע הלידה. אם הקשר הסיבתי עדיין לא ברור, חוות דעת רפואית עצמאית יכולה לבסס אותו.

מה בעצם צריך להוכיח כדי שתביעה על רשלנות בלידה תצליח?

יש להוכיח שלושה דברים מרכזיים: ראשית, שהצוות הרפואי לא עמד בסטנדרט הטיפול המקובל, למשל עיכב ניתוח קיסרי כשהיה ברור שנדרש. שנית, שעקב כך נגרם נזק לתינוק, לאמא, או לשניהם. שלישית, שהנזק לא היה בלתי נמנע ממילא. חוות דעת של מומחה מיילדות היא לב התביעה.

כולם מדברים על נזק לתינוק. האם אפשר לתבוע גם על נזקים שנגרמו לאמא?

בוודאי. התנהלות רשלנית בלידה יכולה לפגוע קשות גם ביולדת עצמה: קרעים חמורים שלא טופלו כראוי, דימום שלא זוהה בזמן, פגיעה בשלפוחית השתן, ואף תסחיף ריאתי. נזקים אלה ניתנים לתביעה בנפרד, ולעיתים אף במקביל לתביעה עבור הנזק לתינוק.

הבת שלי נולדה עם CP - בית החולים אמר שזה טבעי. כמה זמן יש לי לתבוע?

בישראל, תקופת ההתיישנות בתביעת קטין מתחילה רק ביום הגיעו לגיל 18 - כלומר ניתן להגיש תביעה עד גיל 25. עם זאת, אל תמתינו: חומר רפואי עלול להיעלם, ניטורי לידה ופלטי CTG לא תמיד נשמרים לנצח, וקשה יותר לאתר אנשי צוות ועדים ככל שעובר הזמן.

העובדה שבית החולים טוען כי מדובר ב"מצב טבעי" אינה שוללת רשלנות. במקרה של שיתוק מוחין (CP), השאלה המרכזית היא האם היה אירוע היפוקסי או מצוקה עוברית שניתן היה למנוע או לטפל בהם בזמן - זה מה שבודקים.

← להמשך קריאה: HIE ושיתוק מוחין — קריטריונים לקשר סיבתי (PMC/NLM) ↗

ניסיון ואקום נכשל וגרם לנזק — כמה שווה תביעה כזו?

אין מחירון קבוע. הפיצוי נקבע לפי: סוג הנזק, דרגת הנכות, צורך בסיעוד, פגיעה קוגניטיבית, ואובדן השתכרות עתידי. בנזק קל עד בינוני - מאות אלפי שקלים. בנזק נוירולוגי משמעותי, שיתוק מוחין, או נכות קשה - מיליונים ואף עשרות מיליונים.

חשוב להבין: עצם כישלון הואקום אינו בהכרח רשלנות. השאלה המשפטית היא האם הייתה אינדיקציה נכונה לוואקום, האם בוצעו יותר מדי משיכות, האם הופעל כוח מופרז, והאם היה צריך לעבור מוקדם יותר לקיסרי חירום.

← אסמכתא: הנחיית הר"י — לידה נרתיקית מסייעת ותנאי השימוש בואקום ↗

כמה עולה לפנות אל עו"ד נחמיאס?

הייעוץ הראשוני חינם לחלוטין ואינו מחייב. אם נגיש תביעה, שכר הטרחה מותנה בהצלחה בלבד: אחוז מסוים מהפיצוי שנקבל. לא הצלחנו, לא שילמתם דבר.

האם אצטרך להופיע בבית משפט?

ברוב המקרים לא. רוב תיקי הרשלנות הרפואית מסתיימים בהסדר פשרה, ללא הגעה לדיון בבית המשפט. גם כשהתיק מגיע לפסיקה, עו"ד נחמיאס מנהל את כל ההליך, כך שנוכחותכם מצטמצמת למינימום ההכרחי.

מאמרים קשורים

פגיעה שקרתה עוד לפני הלידה? קראו על רשלנות בהריון. תחום ספציפי? קראו על שיתוק מוחין. לתיקי פסיקה לדוגמה:

רשלנות רפואית בהריון ← שיתוק מוחין עקב רשלנות ← תיק לידה — פסיקה לדוגמה ← תיק שיתוק מוחין — פסיקה לדוגמה ←

מקורות רפואיים מוסמכים

מקורות משפטיים

← חזרה לתחומי עיסוק