לפני הניתוח חתמת על טופס "הסכמה מדעת" ובו רשימה של סיכונים אפשריים. עכשיו, אחרי שסבלת נזק, נטען בפניך: "ידעת על הסיכון מראש." חתימה על טופס לא פוטרת את הרופא מאחריות לרשלנות.
מה ההבדל בין סיכון ניתוחי לבין רשלנות ניתוחית?
סיכון ניתוחי מוכר הוא נזק שעלול להיגרם גם בניתוח שבוצע כהלכה, למשל תגובה אלרגית נדירה לחומר הרדמה. רשלנות ניתוחית היא נזק שנגרם בגלל סטייה מסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל.
- ניתוח באיבר הלא נכון
- השארת כלי ניתוח בגוף המטופל
- פגיעה בעצב, כלי דם, עצם או איבר סמוך שלא היו חלק מהניתוח
- זיהום פוסט-ניתוחי שמקורו בהיגיינה לקויה בחדר הניתוח
- טעויות הרדמה: מינון שגוי, ניטור לקוי
- ניתוח לא הכרחי שבוצע ללא אינדיקציה רפואית ברורה
← להמשך קריאה: רשלנות בניתוח עמוד שדרה - תסמונת קאודה אקווינה
← להמשך קריאה: זיהום פוסט-ניתוחי שהפך לספסיס - מתי זו רשלנות?
סיפור אמיתי: "אמרו לי שזה ידוע מראש"
מטופלת בת 45 עברה ניתוח גינקולוגי שגרתי. לאחר הניתוח החלה לסבול מכאבים עזים ברגל. בית החולים הסביר שמדובר ב"פגיעה עצבית בעקבות הליך ניתוחי מוכרת כסיכון אפשרי". כשפנינו לחוות דעת מומחה עצמאי, התברר שמיקום פגיעת העצב אינו תואם שום סיכון מוכר, אלא ייצג סטייה משמעותית מהסטנדרט הניתוחי. התביעה הסתיימה בפיצוי משמעותי.
מה צריך לבדוק לאחר ניתוח שגרם נזק?
- דו"ח הניתוח: תיאור מדויק של מהלך הניתוח כפי שנרשם בזמן אמת
- דוח ההרדמה: ניטור סימנים חיוניים, תרופות שניתנו
- תרשימי סיעוד: מה נצפה אחרי הניתוח ומתי
- תמונות מהניתוח (אם צולמו): בניתוחים לפרוסקופיים ואחרים
- תוצאות בדיקות מעבדה לאחר הניתוח
רשלנות רפואית בניתוח לב - מקרים שכיחים
ניתוחי לב הם מהמורכבים ביותר ברפואה, ולכן גם הסיכוי לרשלנות גבוה יותר. המקרים הנפוצים בתביעות על רשלנות בניתוח לב:
- ניתוח מעקפים שבוצע ללא אינדיקציה מספקת, כשהחלופה הייתה צנתור
- פגיעה בעורק כלילי סמוך שלא הייתה קשורה לניתוח המתוכנן
- עיכוב בזיהוי טמפונדה לבבית (הצטברותדם סביב הלב) לאחר הניתוח
- ניטור לקוי של לחץ דם וקצב לב בחדר ההתאוששות
- החלפת שסתום לבבי שגויה, כולל בחירת שסתום בגודל שאינו מתאים
חוות דעת של קרדיולוג או מנתח לב עצמאי היא הכרחית בתביעות מסוג זה, ועו"ד נחמיאס עובד עם מומחים בעלי ניסיון רלוונטי.
האם "הסכמה מדעת" מונעת תביעה?
לא. ההסכמה מדעת מכסה סיכונים ידועים ומקובלים שמתממשים גם בניתוח שבוצע כשורה. היא אינה מכסה:
- רשלנות בביצוע הניתוח עצמו
- ניתוח שבוצע ללא הצדקה רפואית
- מחדלים בניטור לאחר ניתוח
- זיהומים שמקורם בהיגיינה לקויה
מה הפיצוי שאפשר לתבוע?
פיצויים בתביעת סיבוכי ניתוח יכולים לכלול:
- נזק גופני: כאב, סבל, אובדן איכות חיים
- הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד: ניתוחים לתיקון, שיקום, תרופות
- אובדן כושר עבודה: חלקי או מלא, זמני או קבוע
- עזרת הזולת: סיעוד, ליווי יומיומי
- פגיעה אסתטית: צלקות, שינוי מראה
עברת ניתוח ונגרם לך נזק בלתי צפוי?
נבדוק יחד את התיק הרפואי שלך ונגיד לך בכנות אם יש עילת תביעה. ייעוץ ראשוני חינם.
שאלות נפוצות
חתמתי על טופס הסכמה לפני הניתוח. זה אומר שאי אפשר לתבוע עכשיו?
החתימה על טופס הסכמה אינה מהווה היתרלצוות הרפואי לפעול ברשלנות. ההסכמה מדעת מכסה סיכונים ידועים שמתממשים גם בניתוח שבוצע כשורה, והיא אינה מכסה טעויות ניתוחיות, זיהומים שנגרמו מהיגיינה לקויה, עיכובים בלתי מוצדקים, או פגיעות שאינן חלק מהסיכון הידוע. תוכן הטופס לא קובע - מה שקובע הוא מה שאירע בפועל בחדר הניתוח.
עברו כבר כמה שנים מאז הניתוח. האם אני עדיין יכול להגיש תביעה?
הכלל הרגיל הוא שניתן לתבוע עד שבע שנים מהיום שבו גיליתם, או הייתם צריכים לגלות, שנגרם לכם נזק שנובע מהניתוח. אם הנזק התגלה מאוחר, שעון ההתיישנות מתחיל רק מאותו רגע. אל תניחו שהזמן עבר, פנו לייעוץ ובדקו.
מי אחראי לנזק שנגרם בניתוח: המנתח, המרדים, או בית החולים?
זה תלוי לחלוטין במה שהשתבש. אם מדובר בטעות ניתוחית, המנתח נושא באחריות עיקרית. אם הבעיה היא בניטור ההרדמה, המרדים. אם הזיהום נגרם מניהול לקוי של חדר הניתוח, בית החולים עשוי לשאת באחריות ישירה. במקרים רבים יותר מגורם אחד אחראי, וחשוב לבחון את כל שרשרת הטיפול.
הרופא טוען שהסיבוך שלי הוא "סיכון ידוע" בניתוח. איך מוכיחים שזו הייתה טעות?
גם אם סיבוך מסוים מוגדר כ"סיכון ידוע", זה לא אוטומטית פוטר את הרופא. השאלה היא: האם הסיבוך נגרם בגלל ביצוע לקוי, או בגלל גורם שלא ניתן היה למנוע? חוות דעת של מומחה עצמאי שיבחן את פרוטוקול הניתוח יכולה לחשוף אם מה שקרה לכם תואם את הסיכון המוכר, או חורג ממנו באופן מלא.
כמה עולה לפנות אל עו"ד נחמיאס?
הייעוץ הראשוני חינם לחלוטין ואינו מחייב. אם נגיש תביעה, שכר הטרחה מותנה בהצלחה בלבד, אחוז מסוים מהפיצוי שנקבל. לא הצלחנו, לא שילמתם דבר.
האם אצטרך להופיע בבית משפט?
ברוב המקרים לא. רוב תיקי הרשלנות הרפואית מסתיימים בהסדר פשרה, ללא הגעה לדיון בבית המשפט. גם כשהתיק מגיע לפסיקה, עו"ד נחמיאס מנהל את כל ההליך, כך שנוכחותכם מצטמצמת למינימום ההכרחי.
מילות מפתח: סיבוכי ניתוח, רשלנות ניתוחית, ניתוח כושל, זיהום אחרי ניתוח, פגיעת עצב בניתוח, עורך דין סיבוכי ניתוח, תביעה אחרי ניתוח, פיצויים ניתוח