הולדה בעוולה

מהי הולדה בעוולה?

הולדה בעוולה (Wrongful Birth) היא עילת תביעה שמוגשת על-ידי הורים נגד רופא או מוסד רפואי שלא גילה - בשל רשלנות - מום עוברי משמעותי במהלך ההריון. הרשלנות שללה מהם את האפשרות לקבל החלטה מושכלת: להמשיך את ההריון, להיערך לטיפול מיוחד, או להפסיקו בהתאם לחוק.

זו עילה ייחודית: אין טענה שהרופא "גרם" למום. הטענה היא שהרופא לא גילה מום שהיה קיים - ובכך שלל מההורים את הזכות לבחור.

מתי קמה עילת הולדה בעוולה?

מחדל באולטרסאונד

אולטרסאונד מורפולוגי בשבוע 20–22 אמור לאתר מגוון רחב של מומים מבניים חמורים: פגמים בלב, היעדר איברים, מומים בגולגולת ובמוח, קיצור גפיים, ועוד. כשהרדיולוג לא איתר ממצא שהיה נראה לעין - ויש לכך תמיכה של מומחים - מדובר ברשלנות.

כשל בבדיקות גנטיות

סקר גנטי מצביע על סיכון מוגבר לתסמונת דאון, תסמונת אדוארדס, או מחלות גנטיות אחרות. כשהסיכון לא הועבר להורים, לא הוצעה בדיקת מי שפיר או סיסי שליה, או שתוצאת הבדיקה פורשה בצורה שגויה — ונולד ילד עם תסמונת שניתן היה לגלות — מדובר ברשלנות.

כשל ביידוע על סיכון משפחתי

משפחות עם רקע של מחלות גנטיות מסוימות (SMA, CF, Fragile X ועוד) זכאיות לייעוץ גנטי ובדיקות ממוקדות. כשהרופא לא הפנה לייעוץ גנטי למרות האנמנזה המשפחתית - ולא אובחן מצב שהיה ניתן לגילוי - זהו מחדל נוסף שמקים עילה.

מה צריך להוכיח?

תביעת הולדה בעוולה דורשת הוכחה של שלושה יסודות:

• קיומו של מום — הילד נולד עם מוגבלות או מום משמעותי
• ניתנות לגילוי - המום ניתן היה לאיתור בבדיקות הסקר הסטנדרטיות שבוצעו (או שהיה צריך לבצע)
• קשר סיבתי — לו הוצג המידע הנכון, ההורים היו בוחרים לפעול אחרת (להפסיק את ההריון, להיערך לטיפול מיוחד וכו')

הוכחת היסוד השלישי — ה"מה אם" — היא לרוב הנקודה המשפטית הרגישה ביותר. בתי המשפט בישראל מכירים בחזקה שהורים שנשלל מהם המידע היו בוחרים בהפסקת ההריון, כאשר המום הוא חמור.

אילו פיצויים ניתן לתבוע?

בית המשפט בישראל פוסק בתביעות הולדה בעוולה פיצויים בשני ראשי נזק מרכזיים:

• פיצוי בגין שלילת האוטונומיה - פגיעה ברצון ובזכות ההחלטה של ההורים; עוגמת נפש ונזק נפשי
• פיצוי על הוצאות הטיפול המיוחד - ההפרש בין עלות גידול ילד בריא לבין עלות גידול ילד עם המוגבלות הספציפית, לאורך כל שנות חייו: טיפולים, עזרה סיעודית, ציוד מסייע, אובדן הכנסה לאחד ההורים

הפסיקה הישראלית כוללת פיצויים מאות אלפי שקלים ועד מיליוני שקלים, בהתאם לחומרת המוגבלות ולנסיבות המקרה.

הבדל מ-Wrongful Life

Wrongful Life היא עילה שונה לחלוטין: זוהי תביעה בשם הילד עצמו, הטוענת כי — בשל הרשלנות — נולד לחיים שעדיף היה שלא ייוולד אליהם. בית המשפט העליון בישראל, כמו בתי משפט ברוב העולם, דחה עילה זו עקרונית: אי אפשר להשוות בין חיים עם מוגבלות לבין אי-קיום.

לעומת זאת, Wrongful Birth - תביעת ההורים - מוכרת בפסיקה הישראלית ונפסקים בגינה פיצויים.

התיישנות

תקופת ההתיישנות היא 7 שנים ממועד גילוי הנזק - בדרך כלל מיום הלידה, שאז מתגלה לראשונה הקשר בין מחדל האבחון לבין המוגבלות. חשוב לפנות מוקדם: ראיות נשחקות, עדויות מיטשטשות, ותיעוד רפואי עלול להיות קשה לאיתור עם השנים.