← חזרה לסיבוכי ניתוח
בקצרה: תביעות רשלנות בניתוח דורשות הוכחה של חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר שגרמה לנזק. מכיוון שהמטופל מורדם, הוכחת המחדל דורשת חקירה רפואית-משפטית של גיליון הניתוח, דוחות ההרדמה ורישומי הסיעוד. עילות נפוצות כוללות פגיעה באיברים סמוכים, השארת גוף זר וזיהומים חמורים. גם בניתוחים פרטיים ואלקטיביים ניתן להגיש תביעה. עורך דין עם השכלה רפואית מהווה יתרון קריטי בפענוח התיעוד.

הדלתות הכפולות של חדר הניתוח נסגרות. חומר ההרדמה מתחיל לפעול, ואתם שוקעים בשינה. מרגע זה ואילך, אתם מפקידים את חייכם לחלוטין בידי המנתח והצוות הרפואי. אין לכם שליטה על מה שקורה שם - ולא פחות חשוב, אין לכם שום שליטה על התיעוד שנכתב בגיליון הרפואי לאחר מעשה.

חשוב לדעת: לא כל סיבוך הוא רשלנות. אנו נבחן האם מדובר בסיכון מוכר שהוסבר למטופל, או בסטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל.

כאשר ניתוח מסתבך והמטופל מתעורר עם נזק חמור, התשובה הראשונה של בית החולים תהיה כמעט תמיד: "מדובר בסיבוך מוכר שיכול לקרות — זה גורל". הצוות הרפואי פועל ללא עדים חיצוניים ושולט על התיעוד: הרי לא הייתם ערים כדי לראות מה השתבש, והם אלו שכותבים את "סיפור המעשה" בדוח הניתוח.

עבודת החקירה: כך מפרקים את חומת השתיקה בחדר הניתוח

כמי שייצג בעבר את בתי החולים הגדולים בישראל, אני מכיר היטב את הדינמיקה הזו. אני יודע כיצד נכתבים דוחות ניתוח — לעיתים שעות לאחר סיום הניתוח, כשהצוות כבר יודע שיש בעיה ומנסה להתאים את התיעוד.

היום, כשאני מייצג אך ורק את ציבור הנפגעים, אני רותם את הניסיון הזה יחד עם התואר הראשון שסיימתי בהצטיינות יתרה באקדמיה הרפואית ושני התארים שלי במשפטים (LLB, LLM), כדי לנהל עבודת חקר משפטית ורפואית של ממש:

  • אני לא מסתפק ב"דוח המנתח" בלבד - אני מצליב אותו עם דוחות המוניטור של המרדים דקה אחר דקה
  • רישומי האחיות נבחנים בקפידה - שם לרוב מסתתרת האמת הלא מצונזרת
  • בדיקות המעבדה לפני ואחרי הניתוח מצטלבות עם כל שאר המסמכים
  • הרקע הרפואי והמחקרי שלי מאפשר לי לזהות את הסתירות שייתכן שלא הודגשו או הוצנעו

המטרה: להוכיח לבית המשפט שזו לא הייתה "גזירת גורל" - זו הייתה רשלנות.

הסיבוכים הניתוחיים הנפוצים ביותר שמגיעים לתביעה

שלושה תרחישים חוזרים על עצמם ומהווים עילה מובהקת לתביעה:

  • פגיעה באיברים סמוכים: ניתוק או חיתוך של עצב קריטי בניתוח גב שגורם לשיתוק, או פגיעה בדרכי המרה במהלך ניתוח פשוט של כריתת כיס מרה
  • השארת גוף זר: אחד המחדלים החמורים ביותר - המוגדר לרוב כ"דבר המדבר בעד עצמו". פד גזה, ספוג, או מכשיר ניתוחי שנשכחו בתוך גוף המטופל מובילים לזיהומים מסכני חיים וניתוחי חירום חוזרים
  • זיהומים פוסט-ניתוחיים קשים: התעלמות ממדדי דלקת חריגים (חום, בדיקות דם חריגות) בימים שלאחר הניתוח, ואי-מתן טיפול אנטיביוטי בזמן, מה שהוביללהתפתחות ספסיס

← להמשך קריאה: חוזר משרד הבריאות 02/2021 — מניעת אירועים בלתי רצויים (השארת גוף זר) ↗

← להמשך קריאה: חוזר משרד הבריאות 24/2010 — נוהל Time Out לפני ניתוח ↗

← להמשך קריאה: מניעת זיהומים נרכשים בבית חולים — משרד הבריאות ↗

כיצד מוכיחים שסיבוך הוא רשלנות ולא סיכון רפואי מוכר?

זהו לב המאבק המשפטי. החוק מכיר בכך שלא כל כישלון ניתוחי הוא רשלנות. כדי להוכיח רשלנות, אנו מנהלים תהליך בן שלושה שלבים:

  • איסוף וניתוח התיק: הרקע הרפואי שלי מאתר את החריגה מהפרוטוקול - גם כשהיא מוסתרת בין השורות
  • חוות דעת מומחה: מומחה רפואי מתאים כותב חוות דעת הקובעת ש"רופא סביר לא היה פועל כך בנסיבות העניין"
  • קשר סיבתי: אנו מוכיחים שהחריגה מהנהלים היא שגרמה ישירות לנזק שנגרם לכם

האם ניתן לתבוע על ניתוח אלקטיבי או קוסמטי?

בהחלט. במקרים של ניתוחים אלקטיביים — ניתוחים פלסטיים, ניתוחי לייזר בעיניים, או הליכים שאינם מצילי חיים — פסיקת בתי המשפט מחמירה עוד יותר עם הרופאים, במיוחד בנוגע להסכמה מדעת. חובת הרופא להסביר מראש על כל סיכון, תופעת לוואי, או סיכוי לכישלון היא חובה מוגברת.

אם הרופא הבטיח תוצאות שלא הושגו, לא הזהיר כראוי, או ביצע הליך לקוי שנועד "לשפר" אך בפועל החמיר את מצבכם - עשויה לקום עילה לתביעה ופיצויים.

מנתח פרטי - את מי תובעים?

התשובה תלויה בנסיבות המקרה:

  • כאשר המחדל הוא בשיקול הדעת של המנתח עצמו או בטכניקה הכירורגית — התביעה תשקול פנייה אישית נגדו
  • אם המחדל קשור לציוד, לזיהום בחדר, להרדמה, או לטיפול הסיעודי לאחר הניתוח - התביעה תוגש גם (או רק) נגד המוסד הרפואי הפרטי
  • לעיתים תובעים את שני הגורמים יחד כדי למצות את אפשרויות הפיצוי

משרדנו בוחן מי הגורם שיש לו אחריות וכיסוי ביטוחי, ובונה את האסטרטגיה בהתאם.

נכנסתם לניתוח ויצאתם עם פגיעה קשה?

אתם לא צריכים לנחש מה קרה בחדר הסגור. נוציא את האמת מהתיעוד הרפואי ונלחם עבור הפיצוי המגיע לכם — ייעוץ ראשוני חינם.

עו"ד יאיר נחמיאס
נכתב ע"י עו"ד יאיר נחמיאס עורך דין | מומחה לרשלנות רפואית | בעל רקע רפואי ותואר שני במשפטים (LL.M)

עו"ד יאיר נחמיאס מתמחה אך ורק ברשלנות רפואית ומוביל משרד בוטיק המעניק ליווי אישי וצמוד לכל לקוח. היתרון הייחודי שלו טמון בהשכלתו הרפואית המקיפה, המאפשרת לו לנתח לעומק תיקים מורכבים, לקרוא בין השורות של התיעוד הרפואי ולחשוף את המחדלים שהוסתרו. בעברו ייצג בתי חולים וקופות חולים — וכיום רותם ניסיון זה לטובת הנפגעים.

שאלות נפוצות

מהם הסיבוכים הניתוחיים הנפוצים ביותר שמגיעים לתביעה?

שלושה תרחישים חוזרים על עצמם: פגיעה באיברים סמוכים (כגון ניתוק עצב קריטי בניתוח גב, או פגיעה בדרכי המרה בניתוח כיס מרה), השארת גוף זר בגוף המטופל (פד גזה, ספוג או מכשיר ניתוחי) שמוביל לזיהומים מסכני חיים, וזיהומים פוסט-ניתוחיים קשים שנגרמו מהתעלמות ממדדי דלקת עד להתפתחות ספסיס.

כיצד מוכיחים שסיבוך ניתוחי הוא רשלנות ולא סיכון רפואי מוכר?

התהליך כולל שלושה שלבים: חקירת התיק - הצלבת דוח המנתח עם דוחות המוניטור של המרדים, רישומי הסיעוד ובדיקות המעבדה; קבלת חוות דעת של מומחה רפואי אובייקטיבי הקובעת שרופא סביר לא היה פועל כך; והוכחת קשר סיבתי - שהחריגה מהנהלים היא שגרמה ישירות לנזק.

האם ניתן לתבוע על ניתוח אלקטיבי או קוסמטי שנכשל?

בהחלט. בניתוחים אלקטיביים, בתי המשפט מחמירים עוד יותר עם הרופאים בנוגע להסכמה מדעת. אם הרופא לא הזהיר כראוי על סיכונים, הבטיח תוצאות שלא הושגו, או ביצע הליך לקוי - עשויה לקום עילה לתביעה ופיצויים.

המנתח היה פרטי - את מי תובעים, אותו או את בית החולים?

תלוי בנסיבות. כאשר המחדל הוא בשיקול הדעת או בטכניקה הכירורגית, התביעה תופנה נגד המנתח ומול חברת הביטוח המקצועית שלו. אם המחדל קשור לציוד, לזיהום בחדר, להרדמה, או לטיפול הסיעודי לאחר הניתוח - התביעה תוגש גם (או רק) נגד המוסד הרפואי. לעיתים תובעים את שני הגורמים יחד.

יש לי ייסורי מצפון לתבוע את הרופא שטיפל בי - מה עושים?

זהו חשש טבעי ונפוץ. חשוב להבין: התביעה אינה מוגשת מתוך נקמה, אלא מתוך צורך קיומי - הוצאות רפואיות, ימי עבודה אבודים ופגיעה באיכות החיים. ב-99% מהמקרים מנהלים את ההליך מול חברת הביטוח של הרופא או בית החולים, לא מולו אישית. מעבר לכך, תביעות מוצדקות מובילות לשיפור פרוטוקולים ולשיפור נהלים רפואיים.

כמה עולה לפנות אל עו"ד נחמיאס?

הייעוץ הראשוני חינם לחלוטין ואינו מחייב. אם נגיש תביעה, שכר הטרחה מותנה בהצלחה בלבד - אחוז מסוים מהפיצוי שנקבל. לא הצלחנו - לא שילמתם דבר.

האם אצטרך להופיע בבית משפט?

ברוב המקרים לא. רוב תיקי הרשלנות הרפואית מסתיימים בהסדר פשרה, ללא הגעה לדיון בבית המשפט. גם כשהתיק מגיע לפסיקה - עו"ד נחמיאס מנהל את כל ההליך, כך שנוכחותכם מצטמצמת למינימום ההכרחי.

מאמר קשור

סיבוכים שלאחר ניתוח עלולים לנבוע גם מרשלנות בהרדמה — נושא שחשוב לבחון במקביל:

רשלנות בהרדמה ←

מקורות רפואיים מוסמכים

← חזרה לסיבוכי ניתוח