← סיבוכי ניתוח
בקצרה: רשלנות בהרדמה יכולה להתבטא במודעות תוך ניתוחית (awareness), נזק עצבי, פגיעה מוחית עקב חוסר חמצן, או תגובה לתרופות שלא אובחנה מראש. גיליון ההרדמה הממוחשב תמיד קיים — ומי שיודע לקרוא אותו, יודע לאתר את המחדל.

הרדמה לקראת ניתוח היא רגע של חוסר אונים ופגיעות מוחלטת. אנו מפקידים את גופנו ואת חיינו בידי המרדים, מתוך אמון שהוא ישמור עלינו בזמן שאנחנו ישנים. אך מה קורה כשנעשתה שגיאה במינון חומרי ההרדמה, כשמדדי המוניטור לא זכו לתגובה בזמן, או כשההיסטוריה הרפואית לא הובאה בחשבון כראוי? הנזקים יכולים לנוע מטראומה נפשית חמורה ועד לפגיעה גופנית קשה.

מה יכול להשתבש בהרדמה?

בתביעות רשלנות בהרדמה אנו בוחנים מספר אירועים מרכזיים:

  • מינון שגוי — מתן כמות בלתי מספקת של חומרי הרדמה, שעלולה לגרום למודעות במהלך ניתוח
  • אי-לקיחת אנמנזה כראוי - אי-תשאול על תרופות קבועות, אלרגיות, או מצבים רפואיים רלוונטיים
  • ניטור לקוי — צניחה ברמת החמצן (סטורציה) שלא זכתה לתגובה מהירה דיה
  • ניהול נתיב אוויר לקוי - בעיות בהנשמה שנגרמו עקב טיפול לא תקין בנתיב האוויר

כיצד מוכיחים רשלנות כשלא הייתם בהכרה?

בתי החולים נוטים לפטור מקרים של סיבוכי הרדמה בטענה שמדובר ב"סיכון ידוע ונדיר של הניתוח". כמי שייצג בעבר מוסדות רפואיים, אני מכיר את הטענות הללו ואת המגבלות שלהן.

גיליון ההרדמה הממוחשב הוא מסמך מפורט שמתעד דקה אחר דקה את כל פרמטרי ההרדמה. הרקע הרפואי שלי מאפשר לי לנתח את הרישומים בעצמי: האם הייתה צניחה בסטורציה שהתגובה אליה איחרה? האם התרופות שניתנו התנגשו עם תרופות קבועות? האם בוצע מעקב תקין אחר ההנשמה? כשמשלבים ניתוח רפואי מדויק עם ניסיון משפטי, מתקבלת תמונה שלמה של מה שהתרחש בחדר הניתוח.

מודעות בהרדמה (Awareness) — טראומה שניתן לתבוע בגינה

מודעות תוך ניתוחית היא מצב שבו המטופל חש ומרגיש חלק מהניתוח למרות שאמור היה להיות מורדם לחלוטין. מצב זה עלול לגרום לפוסט-טראומה (PTSD) קשה, פחדים, הפרעות שינה וסבל ממשי לאורך זמן. בישראל, כמו בעולם, מדובר בעילת תביעה מוכרת שניתן לתבוע עליה פיצויים עבור הנזק הנפשי שנגרם.

לא חייבים לנחש מה קרה שם.

גיליון ההרדמה קיים — ויש מי שיודע לקרוא אותו. פנו לייעוץ ראשוני חינם ונבחן יחד את האפשרויות.

עו"ד יאיר נחמיאס
נכתב ע"י עו"ד יאיר נחמיאס עורך דין | מומחה לרשלנות רפואית | בעל רקע רפואי ותואר שני במשפטים (LL.M)

בעברי, ייצגתי את בתי החולים וקופות החולים. ישבתי בצד השני של שולחן הדיונים וראיתי מקרוב כיצד המערכת פועלת, מנתחת תיקים ומתגוננת מפני תביעות. היום, אני רותם את הידע הפנימי הזה, יחד עם הרקע הרפואי שלי ויכולת ניתוח התיעוד הקליני והמשפטי המשולב, כדי להילחם אך ורק עבורכם — הנפגעים. משרדי מתמחה אך ורק ברשלנות רפואית.

שאלות נפוצות

אילו נזקים יכולים לנבוע מרשלנות בהרדמה?

הנזקים יכולים לנוע בטווח רחב: מודעות תוך ניתוחית (awareness) הגורמת לטראומה נפשית חמורה, נזק עצבי בעקבות הנשמה לקויה, פגיעה מוחית עקב חוסר חמצן, תגובה אלרגית חמורה לחומרי הרדמה שלא אובחנה מראש, ועד לפגיעות בלב ובריאות.

כיצד מוכיחים רשלנות כשהמטופל היה מורדם ולא ידע מה קרה?

ההוכחה מתבססת על גיליון ההרדמה הממוחשב, שמתעד דקה אחר דקה את פרמטרי ההרדמה — רמות חמצן, לחץ דם, קצב לב, תרופות שניתנו וזמני מתן. ניתוח מקצועי של הנתונים מגלה אם הייתה צניחה בסטורציה, תגובה מאוחרת, או חריגה מהפרוטוקול המקובל.

האם "מודעות בהרדמה" (awareness) מהווה עילת תביעה?

כן. מודעות תוך ניתוחית - מצב שבו המטופל חש ומרגיש חלק מהניתוח בזמן שאמור להיות מורדם לחלוטין - מהווה עילת תביעה ברשלנות רפואית. מצב זה גורם לעיתים לפוסט-טראומה קשה ולנזק נפשי ממשי, שניתן לתבוע עליו פיצויים.

כמה זמן יש להגיש תביעה על רשלנות בהרדמה?

שבע שנים מיום הגילוי - מהרגע שנודע לכם, או שהיה עליכם לדעת, שהנזק נגרם עקב רשלנות. ככל שפונים מוקדם יותר, קל יותר לאתר את גיליון ההרדמה ולשמר את הראיות הרלוונטיות.

← לעמוד סיבוכי ניתוח