על פי מחקרים בינלאומיים, טעויות תרופתיות פוגעות במיליוני חולים בשנה ברחבי העולם. חלק גדול מהן ניתנות למניעה, ולכן ניתנות לתביעה. מינון שגוי, תרופה שגויה, תגובה הדדית שהרופא היה צריך לדעת עליה, כולן עלולות להוות רשלנות רפואית.
אילו טעויות תרופתיות מהוות עילת תביעה?
מינון שגוי
מינון גבוה מדי או נמוך מדי של תרופה עלול לגרום לנזק חמור. למשל, מינון גבוה מדי של נוגדי קרישה (Warfarin) עלול לגרום לדימום מסכן חיים. מינון נמוך מדי של אנטיביוטיקה עלול להכשיל את הטיפול ולגרום להתפשטות הזיהום.
← להמשך קריאה: טיפול אנטיביוטי לקוי שהוביל לספסיס - רשלנות רפואית
תרופה לא מתאימה למצב המטופל
חולה עם אי-ספיקת כליות, נשים בהריון, ילדים, קשישים, לכול אחד נדרשת התאמה מיוחדת בבחירת תרופה. מתן תרופה שאסורה למצבו הספציפי של המטופל מהווה סטייה מסטנדרט הטיפול.
תגובות בין תרופתיות לא-מזוהות
כאשר מטופל נוטל מספר תרופות, הרופא המטפל מחויב לוודא שאין ביניהן תגובות בין תרופתיות מסכנות. אי-ידיעה אינה בהכרח פוטרת מאחריות כאשר תגובות בין תרופתיות ידועות ומופיעות בפרוטוקולים הרפואיים הסטנדרטיים.
מרשם שגוי מבית מרקחת
לעיתים, הטעות מתרחשת לאחר שהמרשם יוצא מידי הרופא, ונמסר בבית המרקחת. רוקח המנפק תרופה שגויה, אינו מזהיר על תגובות בין תרופתיות, או מתבלבל בין תרופות בעלות שמות דומים, עשוי לשאת גם הוא באחריות.
אילו נזקים יכולה לגרום רשלנות תרופתית?
- פגיעת כבד או כליות מעומס תרופתי
- דימומים פנימיים כתוצאה מנוגדי קרישה
- פגיעה לבבית מתרופות קרדיולוגיות
- נזק נוירולוגי מתרופות פסיכיאטריות
- פגיעה בעובר כתוצאה מתרופה שניתנה לאם בהריון
- כישלון טיפולי שגרם להחמרת המחלה הבסיסית
כיצד מוכיחים את הרשלנות?
להוכחת רשלנות תרופתית נדרש לאסוף:
- כל המרשמים שקיבלת ותיעוד מילוי המרשם בבית המרקחת
- הנחיות היצרן ופרוטוקולים רפואיים מוכרים לגבי אותה תרופה
- תיעוד הנזק שנגרם ועיתוי הופעתו ביחס לתחילת הטיפול
- חוות דעת פרמקולוג או רופא מומחה בתחום הרלוונטי
מי נושא באחריות?
בתביעת טיפול תרופתי לקוי, האחריות עשויה לחול על:
- הרופא שרשם את התרופה
- הרוקח שמכר אותה
- בית החולים או קופת החולים שניהלה את הטיפול
- לעיתים, היצרן של התרופה
קיבלת תרופה שגרמה לך נזק?
נבדוק את המקרה שלך ונאמר לך בכנות אם יש עילת תביעה. שיחה ראשונה ללא עלות.
שאלות נפוצות
גם בית המרקחת יכול להיות אחראי?
בהחלט. אם הרוקח מכל סיבה ניפק לך תרופה שגויה או מינון לא נכון שבניגוד למרשם הרופא, קיימת עילה ברורה לתביעה ישירות נגד בית המרקחת.
אם הנזק התגלה חודשים אחרי: האם עדיין ניתן לתבוע?
כן. החוק מבין שלנזקים תרופתיים לוקח לעיתים זמן להופיע. שעון 7 השנים מתחיל לתקתק מהרגע שהנזק התגלה והבנתם שהוא קשור לטיפול התרופתי שקיבלתם.
מה ההבדל בין "תופעת לוואי" לבין רשלנות?
תופעת לוואי היא תגובה מוכרת לתרופה שניתנה בצורה נכונה. רשלנות היא מצב שבו ניתן מינון מסוכן, תרופה שגויה, או כשהרופא התעלם לחלוטין מרגישויות ואלרגיות קודמות שלך.
הרופא כבר לא עובד שם. עדיין ניתן לתבוע את בית החולים?
קופת החולים או בית החולים אחראים מבחינה משפטית על כל הפעולות שביצעו הרופאים שלהם בזמן עבודתם, גם אם הם עזבו מאז.
כמה עולה לפנות אל עו"ד נחמיאס?
הייעוץ הראשוני חינם לחלוטין ואינו מחייב. אם נגיש תביעה, שכר הטרחה מותנה בהצלחה בלבד, אחוז מסוים מהפיצוי שנקבל. לא הצלחנו, לא שילמתם דבר.
האם אצטרך להופיע בבית משפט?
ברוב המקרים לא. רוב תיקי הרשלנות הרפואית מסתיימים בהסדר פשרה, ללא הגעה לדיון בבית המשפט. גם כשהתיק מגיע לפסיקה, עו"ד נחמיאס מנהל את כל ההליך, כך שנוכחותכם מצטמצמת למינימום ההכרחי.
מילות מפתח: טיפול תרופתי לקוי, טעות תרופתית, מינון שגוי, תגובות הדדיות תרופות, רשלנות פרמצבטית, עורך דין תרופות, תביעה על תרופה, פיצויים נזק תרופה