כיצד מגישים תביעת רשלנות רפואית - שלב אחר שלב

שלב 1: פגישת ייעוץ ראשונית

הכל מתחיל בשיחה. אתם מספרים את הסיפור שלכם. בזכות הרקע הרפואי שלי, אני מקשיב לסיפור האנושיובמקביל מנתח אותו במובנים רפואיים ומשפטיים כדי להבין האם יש בסיס אפשרי לתביעה. הייעוץ הראשוני חינם לחלוטין.

שלב 2: איסוף ופיענוח התיעוד הרפואי

זהו שלב מרכזי בבדיקת העובדות. אנו פונים למוסדות ואוספים את התיק הרפואי המלא. בתי חולים מיומנים בכתיבת דוחות שנראים תקינים לכאורה. היתרון שלי הוא היכולת לקרוא "בין השורות" - לזהות את מוקד הכשל הנטען שמחלקות ניהול הסיכונים מנסות להסתיר.

חוסר תיעוד = נטל ההוכחה עובר לבית החולים

אחד הכלים המשפטיים החזקים ביותר הוא גם היעדר תיעוד בתיק. חוק זכויות החולה (סעיף 17) מחייב רישום מדויק ובזמן אמת של כל פעולה רפואית. כאשר מתגלה שרשומה אינה קיימת, לא הושלמה, תוקנה בדיעבד, או שהיא סותרת את עצמה - בית המשפט רשאי להניח לחובת הנתבע שהייתה רשלנות. המשפטנים קוראים למצב זה "נזק ראייתי" (Evidential Damage). בפועל, הוא עשוי לפגוע בקו ההגנה של בית החולים — לא בגלל מה שיש בתיק, אלא בגלל מה שנעלם ממנו.

שלב 3: חוות דעת רופא מומחה

תביעת רשלנות רפואית מבוססת חייבת להיתמך בחוות דעת של מומחה רפואי בכיר. אנו עובדים מול מומחים בעלי ניסיון מתאים, שיקבעו חד-משמעית כי הטיפול שקיבלתם חרג מסטנדרט "הרופא הסביר" וגרם לנזק.

← להמשך קריאה: תקנות סדר הדין האזרחי — חובת חוות דעת מומחה בתביעת נזיקין (נבו) ↗

שלב 4: ניהול המערכה מול הצד השני

כמי שמכיר את צורת החשיבה של חברות הביטוח מבפנים — ייצגתי בעבר בתי חולים וקופות חולים — אני יודע כיצד להציב מולן חזית שאינה משתמעת לשני פנים. אנו מנהלים משא ומתן מעמדה מקצועית מבוססת, או ניהול הליך משפטי בבית המשפט, עד להשגת הפיצוי המקסימלי.

בדיוק כפי שלא הייתם פונים לרופא משפחה לניתוח לב — בתביעות מורכבות של רשלנות רפואית, מומלץ לבחור עורך דין בעל ניסיון מתאים, בתחום הספציפי הזה. משרדי עוסק אך ורק ברשלנות רפואית.